<h1>ספר הפרדס — שער שישי</h1>
<h2>דף מ:</h2>
האוכל בשר בהמה או חיה או עוף מברך עליו בתחילה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות, דגרסינן בפרק כיצד מתניתין על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר עליו שהכל נהיה בדברו, ואמרינן עלה בגמרא תנו רבנן על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף ודגים אומר שהכל נהיה בדברו. ועל כל מיני תבשילין שנשתנו מראיתן מכמות שהיו מברך עליהן שהכל נהיה בדברו, ואע"פ שיש בו מחמשת המינין וראוי לברך עליו בורא מיני מזונות אינו מברך אלא שהכל כיון שעברה צורתו, דגרסי' בפרק כיצד על הפת שעפשה ועל היין שהקרים ועל התבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו. ואם אכל מיני חגבים שיש להם סמני טהרה כדמוכח במסכת חולין מברך עליהן שהכל, דגרסינן בפרק כיצד מתני' ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו. וכן אם אכל חלב או קורי שקורין בלע"ז שריגוט או גבינה או בצים מברך עליהן בתחילה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות דגרסינן בפרק כיצד מתניתין על החלב ועל הגבינה ועל הבצים אומר שהכל נהיה בדברו. ועל המלח שאינה ראויה לאכילה יש אנשים שאוכלין ממנה מעט כדי שישתה יותר ומברך עליה שהכל. ואם אכל מאותן מינין שגידולן תחת הקרקע משומן העפר מברך עליהן שהכל דגרסינן בפרק כיצד על המלח (ועל הגובאי) ועל הזומית ועל הכמהין ופטריות אומר שהכל נהיה בדברו, פירש"י ז"ל זומית שלמוירא, ובעל הערוך ז"ל פירש שהמרק נקרא זומית שכן בלשון יון קורין למרק זומית. ופירוש כמהין אותן שנמצאין תחת הקרקע ונבראין משומן הארץ ונקראין בלע"ז טרופאש, ופטריות הן ממין אחר שקורין בלע"ז בולוטא, ושאיל בגמרא וכמהין ופטריות לאו גידולי קרקע נינהו ופריק אמר אביי מרבא מארעא קא רבו אבל מינק מאוירא קא ינקי. ואם תאמר הני דברים דלאו גידולי קרקע נינהו אמאי לא ערבינהו כולהו במתניתא חדא כיון שדינן שוה לעניין ברכה, יש לומר דרבינא ורב אשי שסדרו התלמוד לא שמעינהו כלהו בשעה חדא אלא זה אחר זה וכתבינהו כדשמעינהו להו. וגם כן לא נאמרו במדרש אחד וכן דרך התלמוד בכמה מקומות.
